*ניסוי אנתרופולוגי שבודק כמה זמן אפשר לחלוק קורת גג עם אדם שהיה פעם בן זוגך.
גט שיובש עם פן, הסכמי מדפים במקרר, ודייטים שעושים חשק לברוח. ספר מצחיק עד דמעות, ונוגע עד הסוף, על אישה אחת שבונה את עצמה מחדש.
294 עמודיםמודפס + דיגיטליהוצאת ספרי ניב
בנסטינג הילדים נשארים בבית, וההורים הם אלה שמתחלפים במשמרות. על הנייר זה פתרון רגיש. בפועל זה אומר לחיות על מזוודות, לנהל זוגיות בשלט רחוק עם המקרר של עצמך, ולגלות שהגרוש עדיין מחליט מה שייך למדף העליון.
הייטקיסטית, אמא לחבורת ילדים, ארבעים ו״קצת״. עירונית בדם שחושבת ש״טבע״ זה עציץ במרפסת, ושצועדת בשבילי העפר של המושב על עקבים.
חי בעולם של גיליונות אקסל, נוסחאות וגרפים של התפלגות המטלות. חבל רק שאין בחיים פונקציית SUM לשפיות נפשית.
אם החיים מייבשים לך את הגט עם פן, את חייבת לכתוב על זה ספר.
אוטופיקשן*סיפור שנכתב מתוך החיים, בשם עט, ובלי שום מסכות רגשיות.
אוטופיקשן מעצים, בועט ומצחיק עד דמעות, וחסר פילטרים לחלוטין.
בין משא ומתן מול הגרוש על מטלות הבית לבין גיחה לעולם הדייטים ההזוי של פרק ב׳, נטע מנסה לשרוד את ההרפתקה הנדירה הזו ולמצוא את עצמה מחדש. מצגות שגרמו לבטן שלה להתהפך, מפגשים חברתיים שבהם אנשים רגילים מתגלים כ״תמהונים ברמת סיכון בינונית עד גבוהה״, ודייטים שהרגישו כמו אודישנים לניצבים בסרט של טרנטינו.
ספר לנשים ולגברים כאחד, שמוכיח שאין כמו התנפצות מוחלטת של החממה המשפחתית לרסיסים כדי לגלות שיש חיים, אהבה, ובעיקר המון סיבות לצחוק בזמן שאוספים את השברים.
הסכמי מדפים במקרר, מלחמות טריטוריה על המקלחת, וגליל נייר טואלט שמנסה לשבור שיא גינס בהיעלמות.
המיזם הכי פחות רווחי בהיסטוריה.
עולם הדייטים של גיל ארבעים ו״קצת״, על כל ההזיות, האכזבות והרגעים שבהם דווקא משהו קטן מזיז הכל.
דייטים כמו אודישנים לסרט של טרנטינו.
שבתות ה״לבד״, מוד הישרדות, דלת נעולה, ומפגש מצחיק עד דמעות עם מי שאת באמת אחרי שהאבק שוקע.
קובייה אחר קובייה, עם המון הומור עצמי.
קראו את תחילת הפרולוג, ותבינו למה מייבש שיער הוא הכלי הכי חשוב בדרך לחופש.
נעים מאוד, אני נטע. בת ארבעים וקצת. ה״וקצת״ הזה חסוי כמו תקציב ביטחון, בעיקר כי אני מסרבת להודות שהברכיים שלי מתחילות להשמיע קולות של פרקט ישן ביום גשום. אני אמא ליותר משלושה ילדים (ברגע שאת חוצה את רף השלישייה, הבית הופך רשמית לטרמינל 3 בשיא העונה, רק בלי הדיוטי פרי), וגרושה טרייה מספיק כדי להבין שצחוק הוא המנגנון היחיד שמונע ממני לעלות על המטוס הראשון ולהשאיר למישהו אחר לנהל את המלחמה על מי מוריד את הזבל.
בשנים האחרונות אני מנכ״לית שותפה במיזם הכי פחות רווחי בהיסטוריה: ״הקן המשותף״. נסטינג, בשפת העם, או כפי שאני קוראת לזה: ניסוי אנתרופולוגי שבודק כמה זמן אפשר לחלוק קורת גג עם אדם שהיה פעם בן זוגך.
בבית הדין הרבני, הדיו על הגט חייבת להיות יבשה. ישבנו במסדרון המהדהד, כשאחד מעוזרי הדיינים שלף מהמגירה מייבש שיער ביתי והחל לנופף בו מעל הקלף הקדוש. עוצמה שתיים, פיזור אחיד של אוויר חם על מילים שחרצו את גורל הנישואין שלי. הגט שלי קיבל תסרוקת פן מושלמת.
באותו רגע הבנתי שתי תובנות. ראשית, למערכת יש פתרונות יצירתיים (ומטופשים להפליא) לבעיות שאף אחד לא ביקש. שנית, אם החיים מייבשים לך את הגט עם פן, את חייבת לכתוב על זה ספר.
בחרתי לכתוב בלי להזדהות, כדי לשמור על העולם שלי ועל הילדים שלי. אבל בתוך הדפים לא שמרתי על שום מסכות רגשיות.
הספר הזה הוא לא רק סיפור על גירושין או על מגורים משותפים בלתי אפשריים. הוא שיר הלל לחוזק הנשי (והאנושי), ליכולת לאסוף את השברים ולצחוק על האבסורד כשכל מה שבא לך זה להתקפל. הוא נכתב בדם הלב, בציניות בועטת, ועם הרבה מאוד אהבה לדרך.
אשמח שתקראו, תתרגשו, תצחקו, ותספרו לי מה חשבתם.
הספר זמין עכשיו במהדורה מודפסת ודיגיטלית, דרך אתר ההוצאה.
רוצים לקנות ישירות מנטע?לרכישה פרטית, הזמנה של כמה עותקים או מתנה לחברה
✓ רכישה מאובטחת באתר ספרי ניב✓ זמין גם בחנויות
© 2026 נטע זר · הוצאת ספרי ניב
עיצוב כריכה: רוקט דיגיטל